• חגית משאלי

הנקה בימי קורונה

הנקה בימי קורונה -או- מיומנה של יועצת הנקה בתקופת הקורונה


האמת, כבר די נמאס לי לשמוע על הקורונה. היא הגיעה לכל חלקה טובה ומשתלטת עליה: עבודה, הורות, משפחה, חברים, פנאי, העשרה, כלכלה.

לקח לי זמן להבין שלהתרחק ממנה ולחפש עניין אחר רק יפגיש אותי עם תסכול. לכל מקום שאליו אברח היא פוגשת אותי ומעצבנת אותי- "גם לכאן הגעת?!"

אני מנסה לחשוב איך אפשר ללמוד לחיות איתה ומרגישה שעולה בי התנגדות ומין סוג של מרד שמסרב להכניס אותה לחיי.

זיכרונות העבר לוקחים אותי לעולם אחר של בילויים, מפגשים משפחתיים, זמן לבד בבית כשהילדים במסגרות ובן הזוג בעבודה, מפגשי מניקות ותינוקות וייעוצי הנקה אחרים, כאלה שלא מצריכים מאיתנו לשבת עם מסכות שיוצרות מרחק בינינו.

אומרים שהמסכות שומרות עלינו שלא נדבק, אבל עם המסכה אני לא יודעת איך את נראית באמת ואני לא רואה את כל הבעות הפנים שלך. לא מרגישה אותך ואת האנרגיה שבנינו כמו שהיתה לי פעם במפגשים עם נשים.

ולאחרונה נזכרתי בדברים שהיו לנו לפני הקורונה ונעלמו ובא לי לשתף אותך קצת בעולם ההנקה שהיה לנו לפני שנה:

* נשים סיפרו בעבר שבארוחות משפחתיות העירו להן הערות כמו: "למה הוא בוכה, אולי אין לך מספיק חלב, אני הפסקתי להניק תוך שבוע, אני הנקתי עד גיל שנתיים וחצי, תשתי תה שומר זה בטוח יעזור לך, תני לי אותו רגע אני ארגיע אותו, הוא לא נחנק שם במנשא? שימי לב שלא יהפוך אותך למוצץ, אצלי בגיל חודש הם כבר ישנו לילה שלם". כמה שזה מעייף! אולי טוב שאין ארוחות משפחתיות- קצת שקט בראש.

תו בית עסק מעודד הנקה- מהימים שישבנו במסעדות

* זוכרת שפעם היה דבר כזה הנקה בציבור? מה יגידו, איך זה נתפס, האם את מהמנרמלות או מאלו שחושבות איך ירגישו אחרים? בעבר עברו מחשבות ושאלות על הנקה עם סינר, הנקה בשירותים, בתא הלבשה, בחדר החתלה. יתכן שהתלבטת אם בחוץ עדיף לתת בקבוק ואז עלו שאלות כמו: לתת חלב שאוב או תמ"ל? איך אני שואבת בלי לפגוע בחלב? מתי לשאוב? או לאחסן? איך לתת בקבוק בלי לפגוע בהנקה?. אולי טוב שלא צריך להניק בציבור- קצת שקט בראש.

* ואם כבר הנקה בציבור- זוכרת את הפוסטים האלה של "לכאן אני כבר לא אחזור, המלצר ביקש ממני לכסות

את עצמי" או "איזה חמודים הם, נותנים כוס מיץ תפוזים לכל מניקה". פעם כשהיו לנו מסעדות, חלקן קיבלו תו מעודדי הנקה. מפגשים בבתי קפה עם אימהות מניקות יכולים להיות אויר לנשימה עבור אימהות. אני אישית רק זוכרת את התינוקות שלי צורחים בקולי קולות, אני לא אוכלת כלום, לא לוקחת חלק בשיחה ורוצה לברוח הביתה ולא לצאת עד שיהיו בני 18. אולי טוב שלא צריך להניק בבתי קפה- קצת שקט בראש.

* כשעוד היה מותר להתקהל היו מגיעות אלי פעם בשבוע נשים מניקות למפגשי אימהות. זה היה מרחב תומך שמאפשר לאמא להתאוורר, להתייעץ, לשקול, לשתות קפה בנחת ועוד. כבר שנה שאין לי מפגשי מניקות וזה חסר מאוד. זו אנרגיה אחרת שבה נוצרות היכרויות וחברויות שנשארות למשך שנים.

* אחד הדברים שהיו עולים הרבה במפגשי מניקות זה נסיעה עם התינוק. נשים היו מגיעות ומספרות שהתינוק צרח כל הדרך, ובכלל כל נסיעה איתו זה סיוט. היינו מחפשות דרכים להקל את הנסיעה עבור האמא והתינוק, ועכשיו, עם הקורונה, פשוט לא נוסעים לשום מקום...

* זוכרת את הדבר הזה שנקרא פילאטיס? אבל לא פילאטיס בזום, אלא כזה שמתלבשים בהתאם, יוצאים מהבית, נפגשים עם עוד מתעמלות וחוזרים מהר הביתה לתינוק. פעם היו שואלות אותי "מתי כבר אוכל לצאת מהבית לשיעור לפילאטיס / יוגה / ספורט?" היום אפשר לתרגל מהבית כשהתינוק ישן.

* זוכרת את הדבר המוזר הזה שנקרא אירוע? חתונה או הופעה. פעם היית מחליפה את חזיית ההנקה לחזייה אמיתית, לובשת את הבגדים שלא לבשת מאז שנקלט ההיריון, יוצאת מהבית עם תיק קטנטן ולא תיק עמוס חיתולים, מגבונים, בגדי החלפה, מוצצים, בקבוקים, צעצועים ועוד והולכת לבלות. ואז בבילוי את שואלת את עצמך אם מותר לך לשתות, כמה מותר, לשאוב ולזרוק?, איך התינוק מרגיש עם סבתא? ואז השד עוד רגע מתפוצץ בחזייה. בקיצור- אולי טוב שאין אירועים?

* פעם נשים היו פונות אליי בכדי להיערך עם ההנקה לקראת חזרה לעבודה. בתקופה הזו לפעמים נשים יוצאות לחל"ת ואין להן עבודה לחזור אליה, מה שמאפשר להן עוד קצת זמן עם התינוק בחודשים הראשונים של חייו. יש נשים שחוזרות לעבודה מהבית ואז צריך לבדוק מה עושים עם ההנקה? והאם להשאיר את התינוק בבית או להעביר למסגרת? כך או כך, את מרוויחה עוד קצת זמן עם התינוק וההנקה שלו.

זכרונות ממפגשי מניקות בתקופה שאפשרו לנו להתקהל

אז הקורונה לקחה מאיתנו הרבה חופש שהיה בעבר ובעצם שינתה את אורחות חיינו ואילצה אותנו לבצע התאמות. מה היא כן הוסיפה לעולם ההנקה?


* היום נשים מניקות בעיקר מהבית. יתכן שאת יוצאת למרחק של קילומטר מהבית כדי לנשום קצת אויר ואז את עדיין מאוד קרובה לתינוק היונק שלך.

* שהות בבית חולים לפני ואחרי הלידה עם מסכה. מי חלם שהדבר הזה יקרה? שלא תוכלי לראות את המיילדת שמלווה אותך בלידה שלך או את היועצת שמסייע לך בהנקה. המחסום הזה עלול לעיתים לפגום או להפריע לחוויית הלידה וההנקה.

* בזכות הקורונה יולדות רבות מעדיפות להשאיר את התינוק לידן בבית החולים לכל אורך היממה, ולא להיעזר בביות חלקי ולהשאיר את התינוק בתינוקייה. התינוק זוכה לבלות את תחילת חייו צמוד לאמא שלו שקשובה אליו וזמינה להיענות לצרכיו.

* כל הנשים ההרות שמגיעות לבית חולים עוברות בדיקת קורונה. חלקן נמצאות חיוביות מבלי שידעו על כך או הרגישו תסמינים. ברגע שמגיעה תשובה חיובית עולה סטרס משמעותי ואיתו שאלות כמו מה יקרה לתינוק שלי? האם הוא ייחשף וידבק ממני? האם יפרידו בנינו מיד אחרי הלידה? האם בעלי יכול להיכנס ללידה? האם אני צריכה להיכנס לבידוד? איך יילדו אותי? תשובה חיובית בקבלה למחלקת יולדות היא הפתעה לא נעימה ברגע משמעותי כ"כ בחיים.

* פעם אחרי הלידה היולדת היתה מוצפת באורחים- ההורים שלך, ההורים שלו, חברות מהעבודה, חברות מהחיים, חברים שלו ועוד. פרחים ושוקולדים היו תופסים את כל המרחב הדל שיש לך משני צידי המיטה מווילון לווילון. היום מחלקת יולדות שקטה, התינוק עם אמא לצידה ואין הפרעות, רעשים וריחות חזקים בזמן ההנקה.

* עד לא מזמן בחזרה הביתה מבית החולים הבית שלך הפך לתחנת מעבר של עוברים ושבים הבאים לראות את הרך הנולד ולהגיד מזל טוב. בואי נודה בזה, אחרי לידה כל מה שאת רוצה זה לנוח, לישון ולאכול אוכל טוב שבישלו והביאו לך בלי להתעכב. הקורונה אפשרה לנו לחקור את האופציה של תא משפחתי קטן ושקט שנבנה בקצב שנכון לכם.

* לצערנו יש מצבים שבהם סבא וסבתא נאלצים להכיר את הנכד (לפעמים הראשון שלהם) דרך הזום, מבלי להסניף ולנשק אותו. אפשר להודות שלפעמים זה די נוח שאף אחד לא מציע להאכיל אותו במקומך. מצד שני, יש הרבה פחות עזרה של סבתות בבישולים, כביסות והחלפת חיתול.

* שינוי משמעותי שהקורונה הביאה לחיינו מתבטא באופציה של חלק מבני הזוג לעבוד מהבית. בעבר האימהות היו מתארות שכשהתינוק שלהן היה בן 3 ימים הן כבר היו נשארות איתו לבד בבית והבעל היה חוזר עייף בערב. היום את יכולה ללכת רגע להתפנות בשירותים מבלי להשאיר תינוק לבד צורח. אבא יכול להשקיע את זמן הנסיעות שנחסך בטיפול בתינוק.

* מעולם לא חשבתי שאני אבקש מאמא אישור בכתב והתחייבות הדדית להיות במסכה בבית שלה כשאנחנו נפגשות. הרבה אימהות מתקשות להניק עם מסכה, במיוחד כאשר הן צריכות להסתכל על החיבור של התינוק לשד, אבל המצב מחייב אותי להיות ביעוץ הנקה בבית שלך כששתינו עם מסכות.

* הקורונה סגרה את מערכת החינוך והרבה אימהות מניקות מתמודדות עם טיפול יומיומי בילדים הגדולים. רובם לא באמת גדולים, אלא ילדים בגן או ביסודי שצריך לעזור להם להתחבר לשיעורים בזום. זו עבודה שעתית, מתישה, אינטנסיבית שלא משאירה לאמא הרבה זמן איכות עם התינוק או זמן ואנרגיה להתמודד עם אתגרים בהנקה. מצד שני, הרבה אימהות משתפות שזה זמן חיבור מחודש עם כל המשפחה.

* בתקופה האחרונה מדברים (ועוד ידובר רבות) על דור תינוקות שנולדו בתקופת הקורונה וגדלים מבלי לראות הבעות פנים, מלבד אלו של ההורים בבית. מחקרים מצאו שהבעות פנים חיוניות לגדילה בריאה של תינוקות. כאשר אמא נמצאת באינטראקציה, התינוק מתבוננת עליה ועל הבעות הפנים שלה בכדי ללמוד על הסביבה והעולם. תינוקות צריכים לראות הבעות פנים משתנות. מראה קפוא עלול לעורר סטרס ובכי, ונשאלת השאלה מה התינוק חווה או לומד כאשר כולם מסביב עם מסכה.

* החיסון שנכנס לחיינו מהווה עבור רבים אופציה לתקווה גדולה. הרבה אימהות מניקות חוששות להתחסן, שמה תתכן פגיעה בתינוק. ארגוני בריאות רבים ברחבי העולם פרסמו הודעות לציבור על בטיחות החיסון בקרב נשים מניקות. את כל הפרטים ניתן לקרוא כאן.


כנראה שיש עוד הרבה תחומים שבהם הקורונה השפיעה על עולם האימהות וההנקה, ועוד ידובר על זה רבות.

כולי תקווה שבקרוב נחזור לחיים פשוטים יותר ונשכיל לקחת מהקורונה את הדברים הטובים שהיא הביאה לחיינו, גם אם אנחנו ממש מתקשות לראות או לקבל אותן עכשיו.


דבר אחרון... הקורונה פגעה לכולם בכיס, אם לעצמאיים או לאנשים שיצאו לחל"ת. מצד שני, ההוצאות פחתו (אין אירועים, בתי קפה ופילאטיס, זוכרת?). יש מי שיגידו שיעוץ הנקה זה לא מותרות ושתמ"ל עולה יותר מהנקה, ואני חושבת שזה תמיד טוב שיועצת הנקה תלווה אותך בתקופה המאתגרת הזו של האימהות.

אגב, ברוב קופות החולים אפשר לקבל החזרים על יעוצי הנקה.


לייעוץ הנקה או ליווי רגשי בגישת B.O.T מוזמנת להתקשר אליי ל 052-3501450