האם חווית פעם עצב בכל התחלת הנקה?
האם תחושת העצב נעלמה תוך שניות ספורות?
שמעת על תופעה שנקראת D-MER?
הכרת מישהי שהתמודדה עם המצב הזה?
אם כן, הפוסט הזה בשבילך.
המושג Dysphoric Milk Ejection Reflex ובקצרה D-MER מתורגם ל"שחרור חלב דיספורי" ומוגדר כ"רפלקס שחרור חלב המלווה בתחושת עצב".
זהו הינו מצב אתו מתמודדות נשים מניקות ומאופיין בתחושות שליליות שמתעוררות לפני שחרור החלב. תחושות אלו נמשכות עד מספר דקות ומתבטאות בדרך כלל בעצבות, דכאון, חרדה, כעס ועצבנות.
כיוון שמדובר ברפלקס, הוא נשלט ע"י הורמונים ולא ע"י האם המניקה.
המאפיינים של D-MER:
- התחושות של D-MER מגיעות בפתאומיות לפני שחרור חלב ונמשכות כ- 30 שניות עד 2 דקות.
- התחושות מגיעות לפני שחרר החלב, למרות שלא כולן מרגישות את השחרור.
- התחושות יכולות להיות רק בשחרור חלב הראשוני או בכל גלי השחרור באותה ארוחה- תלוי בחומרה
- יתכן שהתחושות לא יורגשו בזמן שאיבה או בשחרור חלב ספונטני- תלוי בחומרה
- אין קשר בין D-MER לבין מגע עם הפטמות. האם אפילו לא חייבת לחשוב על הנקה כדי שהתחושות יתעוררו.
זהו איננו מצב של:
- לא תגובה פסיכולוגית להנקה, אלא תגובה פיזיולוגית לשחרור חלב
- לא בחילה בזמן שחרור חלב או כל סימפטום פיזי בודד, אלא בעיקר רכיב רגשי שלילי
- איננו דכאון או דכדוך שאחרי לידה
- איננו חוסר הנאה כללי מההנקה. D-MER לא מתאפיין בחוסר סבלנות להנקה, כאב מפטמות פצועות, עצבנות בזמן שאיבה, פרידה מהתינוק וכו'.
אמהות המתמודדות עם D-MER מעלות תיאורים נפוצים כמו: חלל, בטן, מתפוגג/נעלם, גל, פתאומי, תחושות/רגשות, פתאומי, מהיר, עוצמתי, מרגיש כמו..., מציף, לפני שחרור חלב, תהום, שלילי, אובדן תאבון, דקות, שניות.
זהו מצב שבו ישנה צניחה לא מותאמת בהורמון הדופמין בכל פעם שיש שחרור חלב. צניחה זו גורמת לתחושות שליליות. שחרור חלב נגרם בזכות עליה בהורמון אוקסיטוצין, אבל בכדי שתהיה עלייה בהורמון הפרולקטין (הורמון מייצר חלב) נחוצה ירידה בהורמון הדופמין. לאחר העלייה בפרולקטין, רמות הדופמין מתייצבות חזרה לרמה תקינה (כפי שמתואר בתרשים).
למרות שאמהות עם D-MER מדווחות על תחושות שונות, ישנם מאפיינים משותפים שכיחים: תחושת ריקנות בבטן, חרדה, עצבות, התכנסות, עצבנות, דאגה, רגזנות, חוסר אונים ורגשות שליליים כלליים.
התחושות יכולות לנוע מדכדוך, חרדה ועד סערת נפש. הספקטרום רחב ונע בין חולי ועד עצבנות.
ישנן 3 רמות חומרה: קל, בינוני וקשה והם מוגדרים לפי: מידת החומרה שהאם מרגישה, משך הזמן של כל אפיזודה, מספר הרפלקסים בכל הנקה ועוד.
מידת חומרה קלה: מתואר ע"י מניקות לרוב כ"קל". אמהות מתנחמות בידיעה שהרגשות השליליים לא אמיתיים, בדר"כ לא מחפשות טיפול. בסקלה חומרה של 1-10 נמצא בדירוג של 1-3. במרבית המקרים נעלם מעצמו אחרי 3 חודשים. בדר"כ נמצא על ספקטרום 1 (כפי שמתואר בטבלה).
מידת חומרה בינונית: נמצא על סקלת החומרה בדירוג של 4-7 ויורד ל- 2-5 לאחר ההבנה של התופעה. אמהות במצב זה נעזרות בהומאופטיה או תכשירים טבעיים. לרוב נעלם מעצמו אחרי 3 עד 9 חודשים. בדר"כ נמצא על ספקטרום 1-2 (כפי שמתואר בטבלה).
מידת חומרה גבוהה: נמצא על סקלת החומרה בדירוג של 7-10 ולא משתפר לאחר ההבנה של התופעה. מתואר לעיתים בשילוב של נטיות אובדניות ופגיעה עצמית. במצבים חריפים נמשך גם לאחר גיל שנה, ויכול להתקיים על כל 3 דרגות הספקטרום (כפי שמתואר בטבלה).
טיפול:
אמהות החוות דרגת חומרה קלה, מדווחות שכאשר ידעו שהבעיה היא רפואית ולא רגשית, ההתמודדות היתה קלה יותר.
בדרגת חומרה בינונית אמהות מתעדות את המצבים בהם הסימפטומים הוחרפו או הוקלו (סטרס, צמא, צריכת קפאין, מנוחה, התעמלות). שינויים באורח החיים וטיפולים אלטרנטיביים יכולים לתמוך במצב.
במקרים חריפים אמהות יזדקקו לתרופת המעלות את רמות הדופמין, במיוחד אם הן מרגישות צורך בגמילה מהנקה.
חשוב לציין שנשים אלו מרגישות מצוין במהלך היום, עד לרגע שלפני שחרור החלב בהנקה.
התמודדות קשה יותר בקרב נשים עם PPD או התקפי חרדה.
רגישות וגורמים:
היסטוריה אישית או רפואית לא יכולה להצביע על סיכון ל D-MER.
חשוב להדגיש כי נשים לא סובלות מ D-MER בגלל פגיעה מינית או טראומות לידה. לעומת זאת, כשאמהות חוות D-MER, הרגשות השליליים עלולים להזכיר תקופות עבר בהן נחוו אותן רגשות, אבל טראומות העבר לא מהוות טריגר למצב.
למעשה אין כיום מספיק ידע בכדי לציין מהם גורמי הסיכון ל D-MER ומדוע אישה אחת תתמודד איתן ואחרת לא, אך כן ידוע שיש קשר להשפעה סביבתית, מחסור תזונתי ושינויים הורמונליים בעקבות עלייה בגיל. תתכן גם רגישות לירידה תקינה ברמות הדופמין, שינוי גנטי ברצפטור הדופמין, רגישות לפעילות לא תקינה של דופמין או גורמים אחרים שאינם ידועים.
תמיכה סביבתית יכולה לסייע משמעותית דרך:
1. מתן תוקף והכרה בתחושות של האם המניקה
2. לידע שמדובר במצב פיזיולוגי ולא רגשי
3. תמיכה בהחלטות האם
4. עידוד לקבלת מידע ועזרה
הפוסט הובא ותורגם מהאתר: