• חגית משאלי

אובדן חווית ההנקה

Updated: Oct 15

נשים רבות מחזיקות חלום ותקווה להניק את התינוק או תינוקת שלהן. במהלך ההיריון הן מדמיינות את הלידה שלהן, ולצד זה את חוויית ההנקה של התינוק שיוולד.


חלקן יגיעו בהיריון למפגשי הכנה להנקה, יקראו, ילמדו ויחקרו, חלק יעדיפו לחכות לרגע שלאחר הלידה ולנסות להיעזר ביועצות של בית החולים, ויש נשים שאין להן כלל מחשבות על הנקה בזמן ההיריון והשאלה אם להניק עולה אצלן רק לאחר הלידה.


זכרון ההנקה מעלה הרבה מחשבות או תחושות, אך בהיעדר עיבוד שלהן, אנחנו נשארות בסיפור ובפרטים שלו אשר לא נותנים מנוח. נשים מתארות מה הן עשו כדי "להציל" את ההנקה, מספרות על היועצות הרבות שהן פגשו לאורך הדרך, השעות שהשקיעו בשאיבה כדי לשמור על החלב וניסיונות ההנקה שלא צלחו בסופו של דבר. ועדיין, אחרי שסיפרו את הסיפור שוב ושוב, הזמן לא עושה את שלו (כפי שלפעמים מנחמים אותנו) והכאב נותר בעוצמתו. בדומה לזיכרון הצרוב של כל פרט מחוויית הלידה, נשים זוכרות כל פרט מסיפור ההנקה שלהן, ולפעמים מגלגלות שוב ושוב את הסיפור בראשן גם כאשר יגיע הנכד הראשון ואלו שאחריו. לא פעם הגעתי ליולדת והסבתא שיתפה אותי בעיניים דומעות בקשיים שחוותה בהנקה, ובכאב שמלווה אותה עם הגוף שמרגיש עד היום את הרצון העז לאחוז בתינוק ולחבר אותו לשד.


לנצח יעלו שאלות הנוגעות למה עוד הייתי יכולה לעשות ולא עשיתי- אם רק הייתי הולכת לעוד יועצת, לעוד אבחון, אולי הייתי צריכה להקשיב לעצות שנתנו לי, אולי הייתי צריכה להמשיך לשאוב ולצפות שיקרה נס, למה ויתרתי? ועוד ועוד הרהורים תחת הכותרת "מה אם...?"


בדומה לפרטי הסיפור, נשים זוכרות כל מה שהסביבה אמרה להן. סבתות, גיסות, אחיות, בעל, אחות טיפת חלב, יועצת הנקה, חברות. לכולם יש מה להגיד. ומה אמהות שומעות בדר"כ:

- "לא נורא, תניקי את הילד הבא שלך"

- "לא נורא, הנקת את הילדים הגדולים, אז איתו זה לא הצליח"

- "לא נורא, לפחות נתת את הקולוסטרום/ הנקת חודש/ חודשיים, גם זה משהו"

- "גם אני לא הצלחתי להניק"

- "כולנו גדלנו על תמ"ל ויצאנו בסדר"

- "לפחות בן הזוג שלך היה שותף בהזנת התינוק"

- "בטח ישנת טוב בלילה"

- "יכולת להשאיר בקבוק וללכת לבילוי עם חברות ובן הזוג או לעשות כושר"

ועוד ועוד משפטים שבסה"כ רוצים בטובת האישה בניסיון לנחם ולעודד.


ומה אמהות מבקשות לשמוע?

- "וואו נשמע שעבדת ממש קשה על ההנקה!"

- "שומעים ומרגישים שמאוד מאוד רצית להניק"

- "ההנקה של התינוק שלך היתה משמעותית עבורך"

- "בטח זו אכזבה גדולה עבורך"

- "כמה קשה לאבד את חלום ההנקה"

ואולי אנחנו לא צריכים להגיד שום דבר. אולי מספיק להיות בהקשבה מלאה למה שהאישה מתארת.


מעבר לפרטי הסיפור, נשים יתארו את התחושות לאחר שההנקה אבדה. על תחושת הכאב והכיווץ כל פעם כשהן רואות מישהי מניקה בסביבה הקרובה או הרחוקה, ואפילו מישהי לא מוכרת שרואים באקראי. על המבוכה להודות שהן מקנאות באחרות, והבושה לשלוף בקבוק במפגשי אמהות קבוצתיים או עם חברות/קרובות משפחה מניקות.


במחשבה על ההנקה של הילד הבא יש הרבה תקווה, אבל אחרי אובדן הנקה לעיתים קרובות יתלוו לתקווה פחדים וחששות- מה יקרה אם גם הפעם לא אצליח, איך אתמודד עם עוד אכזבה, איך אהיה בטוחה שההנקה אכן יעילה, איך מחזירים את הבטחון בגוף שכבר אכזב אותי פעם אחת.


ומה עם האכזבה והכעס על הגוף? אמהות חשות אכזבה מהגוף, מהשד שכשל בייצור חלב ובהזנה של התינוק. לעיתים יהיו מחשבות על גודל ומבנה הפטמה והשד שאולי היוו אתגר בהנקה. אם כל אלו מגיעים אחרי שגם חלום הלידה התנפץ, והגוף שציפו ממנו ללידה טבעית לא עמד בציפיות, האכזבה והכעס על הגוף יהיו בעלי עוצמה משמעותית.


נשים אוחזות לעיתים הרבה כעס על אחרים- כעס על המערכת שנאלצה להפריד בין האם לתינוק לאחר הלידה, כעס על אינפורמציה סותרת שקיבלו מאנשי ונשות מקצוע, כזו שגרמה לבלבול, על פתרונות אפשריים שלא ניתנו בזמן, וגם הרבה כעס על סביבה לא היתה מספיק תומכת.


תחושות של אשמה וגינוי עצמי עולות לעיתים דרך שאלות כמו "איך לא ראיתי", "איך לא שמתי לב שיש בעיה", "הרעבתי את התינוק שלי כי היה לי חשוב להצליח", "התעלמתי מהסימנים", "איך חיים עם נקיפות המצפון שילד אחד ינק ואחר לא"


כאשר ההנקה נחשבת להצלחה או כשלון, יש החוות כך גם את האימהות שלהן. אנחנו שומעות לפעמים הצהרות כמו "לא הצלחתי להניק/ לא הצלחתי לתת לתינוק שלי את הטוב ביותר, אז אני אמא גרועה", כל אלו לצד "לא הצלחתי ללדת בלידה טבעית/ הגוף שלי לא יודע ללדת". לפעמים אלו הצהרות שקשורות למשפחה (דוריות) "אף אחת במשפחה שלי לא הניקה/ אני לא ינקתי/ אחיות שלי לא מניקות... אז למה שאני אניק"


הסיפור והפרטים שלו והתחושות של כעס, אשמה, אכזבה ובושה יחד עם תחושות חוסר האונים והעצבות על זה שההנקה לא צלחה יכולים להיות מציפים, לתפוס את מלוא תשומת הלב ולא להניח לנו.

כדי להבין לעומק את החוויה ולתת קצת שקט פנימי והבנה, אפשר לבוא למפגשי עיבוד חוויית הנקה.


מה נעשה במפגשי עיבוד חוויית הנקה?

  • ניתן מקום ונפרט את כל מה שעשית כדי שההנקה תצליח.

  • נקבל את הרגשות שעולים בך ללא שיפוטיות או ניסיון לשנות אותם - נרצה להכיר יותר את האשמה, כעס, עצב, תסכול, פחד ובושה (וכל מה שעוד יעלה) מבלי לנסות להזיז אותם כדי "לראות את חצי הכוס המלאה".

  • אובדן ההנקה הוא לא רק החמצת היכולת להניק את התינוק. נרצה להבין יחד מה עוד איבדת עם החמצת חלום ההנקה.

  • אם חווית הפרידה מההנקה מלווה בתחושת אובדן יש חשיבות לתת מקום לכאב ולהעניק לעצמך את ההזדמנות להתאבל. תהליכי אבל הם תהליכים שנועדו לתמוך ביכולת להמשיך בחיים יחד עם האובדן. סוג התאבלות כזה יכול לקרות בדרכים שונות, ובכל מקרה חשוב לתת לו מקום וזמן.

  • אם את בהיריון או חושבת על עוד היריון, נוכל לתת מקום למחשבות על ההנקה הבאה- נבין יחד איך את ניגשת להנקה הבאה. נזהה מה ממש חשוב עבורך שיקרה או לא יקרה הפעם. נכיר את המשאבים הקיימים והדרושים לצורך קבלת חוויית הנקה משמעותית עבורך. בשלב זה אוכל גם לתרום מניסיוני כיועצת הנקה מוסמכת IBCLC.

לתיאום מפגש עיבוד חויית הנקה בגישת B.O.T מוזמנת להתקשר אלי ל 052-3501450