• חגית משאלי

חיי האימהות כלונה פארק

השבוע ביקרנו בלונה פארק. ואם נדייק, הילדים בילו ואני נגררתי אחריהם בחום ובדביקות של אוגוסט.

ניסיתי להיזכר ולהאמין שכילדה ונערה נהניתי מזה, אבל כאישה בוגרת אני מחפשת הנאות אחרות בחיים.

לקראת ערב בעודי מזיעה בתור המסתרך, בהיתי בהנאה בכל האורות המהבהבים, במתקנים שלא מפסיקים לנוע, מעלה מטה, קדימה אחורה, לצדדים, יותר מהר, יותר לאט. ממש יכולתי להתנתק מכל הצרחות שמסביב ולהרגיש כמו במדיטציה. וברגע אחד עלו לי הרבה תובנות על החיים כלונה פארק, ובמיוחד החיים שלנו הנשים מהרגע שנכנסנו בשער האימהות.


האימהות, ובפרט ההנקה, יכולים להיחוות לעיתים כמו רכבת הרים. לפעמים יש לנו יום מצוין, התינוק יונק, שמח, מאושר, עושה קקי ואנחנו בקצה של רכבת ההרים, רואות את הנוף מגבוה, הכל בהיר ונעים ואנחנו מרגישות בטוחות על גג העולם. ואז למחרת, אנחנו דוהרות למטה במהירות מסחררת, השיער שלנו סתור אחורנית, העור נמתח על הפנים ואנחנו שואגות בצרחה לעבר לילה ללא שינה, גזים, שיניים, שאלות על ההנקה ולא מבינות עוד כמה נמוך אפשר לרדת, באיזה קצב זה יגיע ומי יבוא להציל אותנו. מזל שתכף תגיע העלייה...

ואם כבר רכבות, אז ברכבת השדים את יכולה לגלות את השדים של עצמך, איך את נראית אחרי לילה ללא שינה, איך את נראית אחרי יום שלם לבד עם תינוק על הידיים, איך את נראית כשכבר נגמרת לך הסבלנות ואת רק רוצה רגע לבד עם עצמך, איך את נראית אחרי שכל היום לא הספקת להכניס פירור לפה. מזל שמגיע הרגע שבו את יוצאת מהמערה השחורה אל האור ואת מלאה בחיוכים וכולם מסתכלים עלייך משתאים.

ברכבת שמקיפה באיטיות את כל הפארק, יכולתי לראות את כל המתקנים כמו תחנות בחיי. חתונה, טיפולי פוריות, ילד ראשון, אימהות והנקה, ילדה שניה, טיפולי פוריות, הפלות, זוגיות, משפחה.


לפעמים רואים ילדים יורדים מהמתקן בבכי גדול, מצטערים שהאמינו לכולם שזה מתקן כייפי ו"לא מפחיד בכלל", ואני חושבת על תקופות בחיי שהבטיחו לי אושר גדול מהחוויה ועבורי כל זה היה סיוט אחד ארוך שרק רציתי שיגמר. בחלק מהמתקנים ילדים יוצאים צוחקים ומחויכים, אומרים שזה כיף וקצר מידי ומבקשים לעלות עוד פעם, אפילו אם צריך לחכות שוב את כל התור- כמה רגעים כאלה חוויתי בחיי, שהיה שווה להמתין להם כדי לגעת בהם ולו לרגע.


בדומה לחלק מהאימהות, בלונה פארק הכל מהבהב ומנצנץ כלפי חוץ, אבל המנועים של המתקנים עובדים שעות על גבי שעות, ללא הפסקה, מהבוקר עד הלילה. כולם עולים עליהם ונהנים, שיירה מחכה בתור לצהול ולצרוח, מישהו מפעיל אותם בלחיצת כפתור, ואין רגע להגיד די, עייפתי, תנו לי רגע לשבת לנשום. אם המנוע נשחק או מתקלקל, מיד מגיע המכונאי, משמן, מחליף, מתקן ויאללה לעבודה. אין זמן לנוח, יש תור ארוך ארוך של ממתינים.

לפעמים באמצע החוויה אני אומרת בלב "מה חשבתי לעצמי כשעליתי לפה? ואין מי שיקשיב לפחד שלי, יעצור את המתקן וייתן לי לרדת".


כשאני עולה בלונה פארק על המתקן שמרים אותי גבוה, גבוה, גבוה, ועוד קצת גבוה לשיא חדש, אני מגלה שוב את עוצמת הרגשות שיש בי לילדים שלי מרגע היוולם. מין תחושות שמעולם לא חשבתי שאפשר להרגיש, דאגה קיומית יומיומית לשלומם, הקרבה אינסופית, עם רגעים של אושר גדול על המתנות שקיבלתי בחיי.


גם את מרגישה לפעמים שחייך כאמא הפכו ללונה פארק מסוחרר? איך מתמודדים עם חוסר היציבות? איך מתמודדים כשאת מרגישה שהפכו וטלטלו אותך בלי אויר? אני מצאתי כמה שיטות להתמודדות:

1. כשאני נמצאת בירידות תלולות, אני נזכרת שכמו שירדתי מטה בדהרה, תכף תגיע גם העלייה. הקושי והירידה לא כאן לנצח. הדבר הזה יכול להכניס הרבה רוגע ואופטימיות.

2. כשאני בגובה, אני משתדלת לנצור ולזכור את הרגעים האלה. אותם רגעים קסומים בהם הכל נעים ובהיר ואפשר לגייס אותם כמשאבים לדרך שישמשו אותי ברגעים הקשים.

3. כשאני נמצאת בתקופה הקשה, שבה אני רוצה לצרוח מפחד או כעס, רוצה שכל זה יגמר כבר, אני בודקת עם עצמי מה אני לומדת. מה אני לומדת על עצמי, הכוחות שלי, התמיכה שקיבלתי, הרגש שזיהיתי, מה שתמך בי. כל אלו מהווים דרך לצמיחה והתפתחות בחיים וברגעים הקשים שעוד צפויים לי בעתיד.

4. רגעי עצירה במהלך היום יכולים להיות משמעותיים בימים מטורפים. הם לא חייבים להיות ארוכים, או כאלו שאפשר להתרחק לשעה, חצי יום או סופ"ש. רגעי עצירה יכולים להיות דקה של בהייה בחלל, שלוק אחד מכוס הקפה שהכנת בידיעה שלא תספיקי לשתות, רגע של נשימה והתכנסות פנימה, 5 דקות של שכיבה על הגב והרפייה של כל האיברים.

5. לפעמים, מה שתומך בי זו עזרה של אנשי מקצוע.

אם את מרגישה שאת צריכה יד תומכת ועין מקצועית בהנקה, מוזמנת לדבר איתי. אם את מרגישה שאת זקוקה לליווי רגשי בתקופה המסחררת של החיים, מוזמנת להתקשר אלי ונראה איזה עזרה אני יכולה לתת לך.


בסה"כ נהניתי עם המשפחה בלונה פארק ואפילו הבטחתי שנחזור בעתיד. אני כבר סקרנית לדעת איך החיים יראו בביקור הבא.

ליעוץ הנקה או ליווי רגשי בגישת B.O.T מוזמנת להתקשר אלי בטלפון 052-3501450



11 views0 comments

Recent Posts

See All