המשפחה המטיילת זה אנחנו – אני ואמיר חיים ונושמים חו"ל. עובדים קשה ונוסעים לפחות פעם אחת בשנה לטיול ארוך ארוך.
ברווקות היינו יחד במונגוליה לרכיבה של 3 שבועות על סוסים מונגולים משוגעים. על הדרך גם קצת סין...
היינו בירח דבש בקורסיקה המשעממת, בגרוזיה ראינו את המוות מספר פעמים וניצלנו בנס, כמובן שגם אנחנו עשינו וי על סופ"ש רומנטי בפריז.
כשהילדים נולדו לא ויתרנו על הטירוף וכשירדן היה בן שנה טסנו לדרום ספרד, ובהמשך ללונדון.
כשעפרי נולדה טסנו איתה בגיל שנה למונטנגרו ודרום קרואטיה ואח"כ ביקרנו גם בדרום איטליה (גילינו שיש לנו מוטיב חוזר עם דרום...).
כשהילדים קצת גדלו מימשנו חלום ולמרות דאגות המשפחות ורופא הילדים טסנו לדרום הודו (כל אחד מאתנו ביקר בה בעבר). אחרי שנה ביקרנו בצרפת, כולל גיחה מטריפה בדיסני.
בספטמבר 2018 הגיע ה-טיול! חודש שלם בדרום אפריקה, בלי בית ספר, בלי עבודה, בלי אירוח בחגים. רק אנחנו הטבע והחיות. כשאני בחו"ל אני אוהבת לספוג מידע על הלידה וההנקה של הנשים המקומיות. זה מתחיל בשיעור הנשים שיולדות בבית, מידע על הנקה, על חזרה לעבודה ונגמר במחירים של מוצרי הנקה.
כיועצת הנקה תמיד השתמשתי באישה האפריקאית כמודל לאימהות פשוטה וקרובה. כזו שחיה בשבט, בחברת נשים, שלומדת מהמבוגרות על לידה טבעית, הנקה ואימהות ומעבירה את זה לבנותיה.
לעומת האישה המערבית שיולדת בשכיבה בבית חולים, שמניקה לבד בבית, או בחוץ עם סינר הנקה, סיפרתי בהזדמנויות שונות על האישה האפריקאית שיולדת בכפר, מניקה בטבעיות וחופשיות, הילד קרוב וכל צרכיו נענים באופן מיידי והיא בחברה שבטית תומכת.
האישה האפריקאית עזרה לי לדבר עם נשים על חיבור לסביבה נשית תומכת, על קרבה לילד, על לינה קרוב קרוב, שימוש במנשא, על הקשבה לידע הטבעי שלה ולתינוק שלה ולסימנים שהוא מגלה.
ואז יצאתי לחקור על האישה בדרום אפריקה. והופתעתי מאוד.
גיליתי שהמודל של האישה האפריקאית שייך לעבר, היום המצב קצת שונה.
באחד הטיולים שלנו לקחנו מדריך מקומי שליווה אותנו לסיור בכפרים של שבט הזולו. הרגשנו כאילו הגענו לסוף העולם. בתי בוץ, המון חיות בית משוטטות בחוץ, ילדים חמודים מסתכלים עלינו בהצצה ובסקרנות.
במקרה הטוב שואבים מים מהבאר - במקרה הרע שותים מי גשמים שמשמשים גם את הבהמות בטבע.
לכפר יש שמאנית שמשמשת להתייעצות, רפואה, שיחה עם המתים ועוד. כשהגענו לבית שלה היא ביקשה שנחכה עד שתלבש את "בגדי העבודה שלה"- חליפה מנומרת ואז יכולנו לשאול אותה שאלות דרך המדריך שלנו.
כששאלתי את המדריך על הנקה הסתבר לי שהדימוי של האישה המניקה באפריקה כבר ממש לא רלוונטי, לפחות לא בדרום אפריקה. התמונה עגומה למדי, כיוון שבאזורים הכפריים שיעור התחלואה באיידס והנשאות של HIV היא כ 80%, כל התינוקות ניזונים מתמ"ל. כיוון שהמים לא סטריליים, את המים לתינוקות מרתיחים או ששמים טבליות כלור. בכל דרום אפריקה שיעור התחלואה והנשאות עומד על 65%.
יצאנו המומים ועצובים.
ב- 2016 התפרסם מחקר שנעשה באפריקה בקרב תינוקות שנחשפו לנגיף ה- HIV בזמן לידתם, אבל לא נדבקו. המחקר מצא שתינוקות אשר ניזונו מחלב אם היה שיעור נמוך משמעותית של תחלואה, אשפוזים ותמותה, בהשוואה לתינוקות הניזונים מתמ"ל. בשל תנאי תברואה ירודים, עדיף שהתינוק יקבל את ההגנה הבריאות המשמעותית שמעניקה ההנקה, על פני הסיכון של מים לא מטוהרים.
בכל אופן, את היום שלנו המשכנו יחד עם מדריכה אחרת, וכיוון שסירבתי לקבל את הנתונים המטרידים על איידס והנקה, תחקרתי גם אותה. היא סיפרה שהנשים חייבות לדווח בלידה על הנשאות, ואז הן מקבלות כדור שמונע הדבקה ולאחר מכן מניקות עד חצי שנה ולא יותר. קצת נרגעתי 😊
לכל אורך הטיול התרגשתי לראות את הילדים על מנשאים, גם הגדולים יותר. אף אישה לא נעזרה במנשא רצועות אורתופדיות עם קשירות מיוחדות וקליפסים, או עם בד נושם ואוורירי. האימהות בדרום אפריקה מניחה את התינוק על גב וקושרת בבטן עם שמיכת צמר. למערי לא ראיתי גבר עם תינוק על הגב.
אחרי שקיבלתי מידע סותר ממדריכים שונים בדרום אפריקה, ראיינתי אישה מקומית לילד בן שנתיים. היא סיפרה לי שההמלצה בדרום אפריקה היא הנקה עד גיל שנה, והנקה בלעדית עד גיל חצי שנה, אבל הרוב מניקות בלעדית עד גיל 3 חוד' ואז משלבות תמ"ל. לטענתה הרוב לא מניקות עד גיל שנה כיוון שנגמר להן החלב, מעניין למה...
השיחה איתה היתה ארוכה ומרתקת ועוד גילתה לי נתונים מרתקים: * לפטמות פצועות הן משתמשות באלו וורה מהגינה ולתינוק לא אכפת מהטעם המר, אבל! משתמשים בזה גם בגמילה כי אז זה כבר גורם לתינוק להיגעל מהשד.
* כשיש דלקת בשד מפסיקים להניק ע"י הנחה של כרוב מבושל וקשירת השד. היא היתה בהלם כששמעה שאצלנו ההמלצה הינה הנקה מרובה ושאיבה במידת הצורך.
* יועצות הנקה יש רק בבי"ח, אח"כ הסבתא עוזרת. * בבי"ח פרטי מגיעים מהר מאוד לניתוח קיסרי (=כסף לטענתה), והתנועתיות היחידה האפשרית בלידה וגינלית היא שכיבה על הצד. * לאחר הלידה נשים מניקות לפי דרישה, ואוכל מוצק משלבים מגיל חצי שנה, אלא אם "התינוק רוצה לינוק הרבה והאמא עייפה, אז מתחילים להאכיל לפני". * אין כאן גן ילדים, וכשהאמא חוזרת לעבודה הם נשארים עם סבתא. * משאבות עולות המון כסף, אם צריך אז סוחטים. * המחשבה על לידת בית זעזעה אותה.
אותה אישה שיתפה אותי שהיא בכלל לא רצתה להניק, אבל אמא שלה הכריחה אותה. היא לא הצליחה להבין למה הנקה כ"כ טובה לעומת תמ"ל. לא בטוחה שהצלחתי לשכנע אותה.
לסיום, ניפוץ מיתוס, אכזבה וחלום לעבוד כיועצת הנקה בדרום אפריקה.
מזל שלטבע חברות התמ"ל עוד לא הגיעו
